ארכיון

מקור ה​מילה :

ביוונית, שבה הייתה משמעותה ביתו של האַרכוֹן – בו היו מתורגמים ונשמרים מסמכים שנמצאו באחריותו. שורש המילה ארכיון ביוונית הוא "ארכה" (ἀρχή), שפירושה ראשיתי, קדום, פרימרי (כמו במילה ארכאולוגיה). במגילת אסתר נמצא הערך "גנזי המלך" ומכאן שבעברית משתמשים גם במלה "גנזך" במובן של ארכיון.

ארכיונים קיימים מאז ימי קדם, מקובל שהארכיון העתיק ביותר הוא חוקי חמורבי החקוקים על מצבתו שנמצאת במוזיאון הלובר. בעקבות היונים הלכו גם הרומאים והקימו ארכיונים - ARCHIVUM. גם במקורותינו יש איזכור לארכיון, לדוגמה בספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוקים י"א-י"ד: "ואקח, את-ספר המקנה, את-החתום המצוה והחוקים, ואת-הגלוי.  יב ואתן את-הספר המקנה, אל-ברוך בן-נרייה בן-מחסיה, לעיני חנמאל דודי, ולעיני העדים הכותבים בספר המקנה--לעיני, כל-היהודים, היושבים, בחצר המטרה.  יג ואצווה, את-ברוך, לעיניהם, לאמור.  יד כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, לקוח את-הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה, ונתתם, בכלי-חרש--למען יעמדו, ימים רבים".

היסט​וריה :

במשך אלפי שנים שימשו הארכיונים אך ורק את מוסדות השלטון, בין אם היה זה שלטון מרכזי של מדינה, שלטון של עיר או של מוסדות דת, בעיקר של מוסדות הכנסייה הקתולית. בימי הביניים נוצרו גם ארכיונים של משפחות אצולה ומראשית העת החדשה נוצרו גם ארכיונים של עסקים. כל הארכיונים האלו היו סגורים לקהל ופתוחים אך ורק לבעליהם.

השינוי המרכזי בתפקיד הארכיונים הגיע עם המהפכה הצרפתית ב-1789, שבעקבותיה בוטלו המעמדות. ב-25 ביוני 1794[2] נחקק בצרפת חוק הארכיונים המודרני הראשון, שקבע שהארכיון של הממשלה יהיה פתוח לקהל. חקיקת חוק זה הייתה ראשיתה של התקופה המודרנית בניהול הארכיונים. בעקבות הצרפתים התחילו שאר מדינות אירופה לפתוח את הארכיונים שלהם לקהל האזרחים. עובדה זו הפכה את הארכיונים כמקור למחקר מדעי.

ציון דרך חשוב בניהול הארכיונים היה ב-1898 עם צאת ספרם המונומנטלי של שלושת ההולנדים  Muller Feith and Fruin - "מדריך לארגון ורישום ארכיונים". הם אלו שקבעו את הכלל הבסיסי בארכיונאות - "עקרון המוצא", כלל שתקף גם היום וביתר שאת בארגון, סידור ורישום של חומר ארכיוני דיגיטלי.

התפתחות נוספת בניהול הארכיונים חלה בראשית המאה העשרים שאז התברר לארכיונאים שעל מנת לאפשר שימוש ראוי ואמין בחומר הארכיוני השמור בארכיונים עליהם להיות מעורבים בתהליך יצירת החומר הארכיוני. כך נוצר מקצוע משני בארכיונאות – ניהול רשומות.

יש ארכיונים שמתמחים בסוג מסוים של חומר ארכיוני. לדוגמה, הפונותיקה הלאומית היא ארכיון של הקלטות מוזיקה. באופן דומה, סינמטקים הם ארכיונים לסרטי קולנוע, גם באינטרנט ישנם ארכיונים, אלו הם אתרים השומרים גרסאות ישנות של אתרי אינטרנט, וניתן לחפש בהם לפי שם אתר ותאריך.

הארגון הבסיסי של הארכיון הוא בהתאם לגוף יוצר[1] החומר. כל יוצר חומר ארכיוני הוא חטיבה[1] בארכיון. זו יכולה להיות חטיבה של חומר ארכיוני מינהלי, זה יכול להיות אוסף כשלשהוא וזה יכול להיות ארכיון של בן-אדם או של משפחה. לדוגמה: ארכיון השופט חיים כהן בגנזך המדינה.

לארכיונים יש ארגון בינלאומי - ICA-INTERNATIONAL COUNCIL ON ARCHIVES[3] (המועצה הבינלאומית לארכיונאות) שחברים בו מלבד ארכיונים לאומיים, ואיגודי ארכיונים, ארכיונים של מוסדות, עסקים, ארגונים וכיוצא בזה.